חברי בית יקרים ואהובים, חברי הנהלת הבית, מנהלים, עובדים יקרים, מתנדבים ושותפים לדרך, לפני שבועיים עדכנתי את הנהלת הארגון כי מסיבות אישיות לא אוכל להמשיך בתפקידי כמנהל בית הלוחם. ועד לתאריך 11.1.26 אעביר את האחריות בצורה מסודרת למי שייבחר על ידי הנהלת הארגון, ונציגי הנהלת הבית והמחוז. את דלת העתיד לתפקידים אחרים בארגון השארתי פתוחה להמשך ככל ויהיה הדבר מתאים ונכון. אנשים יקרים ואהובים, ברצוני להביע את תודתי העמוקה לכל אחד ואחת מכם על חמש שנים וחודשיים של עשייה, מחויבות ושליחות עצומה למען פצועי ופצועות צה”ל.
יחד עברנו תקופה קשה של מלחמה, התמודדנו עם אתגרים כבדי משקל, ובכולם עמדנו כצוות אחד, בשאיפה להצטיינות מתמדת, ברגישות ובאופן מעורר השראה ומלא גאווה, ותוך הוכחת חוסן רב בתקופה קשה ומורכבת. בתקופה זו קלטנו אלפי פצועים חדשים ובני משפחותיהם, והמשכנו בשיקום הפצועים הוותיקים, יזמנו תוכניות פורצות דרך, חידשנו ובנינו, והנחנו תשתית ותוכנית פיתוח לעשור הבא.
יחד הפכנו את בית הלוחם באר שבע לבית מוביל, מצטיין ומשפיע, דוגמה ומופת לארגון כולו. אני מאמין שהשורשים שהטמענו ימשיכו לצמוח ולהתחזק גם בהיעדרי ושתדעו להתמודד עם האתגרים והעבודה הרבה שבפתחנו.
אני רוחש לכם הערכה עצומה, ואוהב אתכם ואת חברי הבית ובני המשפחה בכל ליבי. תודה על הזכות לשרת ולעבוד לצד אנשים מסורים, ערכיים, יוצרים ומלאי נשמה, בתקופה שהיא ללא ספק תקופה היסטורית בחיי העם והמדינה. בית הלוחם באר שבע הפך עבורי למשפחה שנייה, לעיתים על חשבון זמן המשפחה הראשונה, ויחד יצרנו בית של לב ענק, של רגישות, מקצועיות ומסירות אין-סופית. בית שהפך בשנים אלו למרחב צמיחה קהילתי ושיקומי בטוח ועשיר, עם לב ונשמה ל- 7000 חברים וחברות.
תודה עמוקה לכם: הנהלת הבית והנהלת המחוז על השותפות והאמון לאורך הדרך. בפרשות האחרונות למדנו על יעקב אשר שמו הפך לישראל; חלומו על הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיים הוא תזכורת להישאר נטועים בקרקע אך להמשיך לחלום גבוה. כך אני מאחל גם לכם, הישארו מחוברים לארץ, לעם, לחזון, ולעשייה, היו נחושים, אמיצים, פשוטים, והמשיכו לשאוף קדימה ולמעלה בדרך ערכית ובראיית כל אדם כאילו הוא עולם ומלואו, מבלי לוותר על אף אחד. אני בטוח שתמשיכו ללוות את הפצועים והפצועות בגוף ובנפש ברגישות, בערבות הדדית ובעומק אנושי, ותשמרו על חוסן, על לב מתבונן מבין ורגיש, היו קשובים לרחשי ליבכם ושימרו על אומץ ויושרה, לעצמכם, למשפחותיכם ולבית הלוחם כולו.
מילה אישית לכם חברי בית הלוחם, אהובים, דורות הניצחון והתקומה ובני משפחותיכם, אני מודה לכם על הזכות הענקית להוביל את הבית המופלא הזה. בשנים אלו קיבלתי מכם כלים לאין שיעור, למדתי דרככם והתמלאתי בתחושת סיפוק וגאווה ענקית, גדלתי, התפתחתי והתחזקתי. אתם יקרים לליבי ותמיד תהיו נצורים בנשמתי. לא יכולתי לבחור אנשים ונשים ראויים מכם להקדיש להם את מירב מאמצי, כוחותיי וכישוריי בשנים אלו ועל כן תודה ענקית על האמון ועל האהבה הרבה שרחשתם ואתם רוחשים לי ולצוות הנפלא של בית הלוחם. משפחה לא עוזבים, המספר שלי אתכם תמיד.
עידן קלימן יו״ר הארגון, קלטת אותי לפני חמש שנים למדתי ממך וצמחתי לצידך, תודה והוקרה גדולה לך על העשייה ללא ללאות ובהקרבה אישית גדולה למען פצועי ופצועות צה״ל, הובלת מהפיכה של ממש. תודה על החברות בינינו ועל האמון ובעיקר הצלחה בכל אשר תעשה רומי אהובתי, ליהי, אלון ויאיר אהוביי תודה רבה על מי שאתם ומה שאתם על האור, התמיכה ועל כך שאתם אנשים מופלאים ומשפחה מדהימה. בתקופה זו הייתם עוגן ושותפים מלאים לשליחות, בתוך תקופה מורכבת, בה כמשפחה, חווינו את אירועי ה 7.10 הקשים בקיבוץ ארז, תוך שאנו מפונים מביתנו בעוטף ובמקביל לשירות מילואים משמעותי שלי של 200 ימים מחוץ לבית .בלעדיכם שום דבר לא היה מתממש!!
מכאן, אברך בתפילה אישית ועמוקה לרפואת כל הפצועים והפצועות בגוף ובנפש, לחזרת כל כוחות הביטחון לחיק משפחותיהם בשלום. שולח מכאן חיבוק ענק לכלל המשפחות השכולות והאהובות ובהם חברי וחברות בית רבים שלנו, ומתפלל בתפילה אישית לחזרתו של החטוף האחרון - רן גואילי ז״ל לקבורה בישראל.
עשה שלום במרומיו וברחמים הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. ׳עם הנצח איננו מפחד מדרך ארוכה׳. בהוקרה עמוקה, תודה ואהבה רבה,